חוק הכלבים המסוכנים או חוק הגזעים המסוכנים, הינו חוק אשר נחקק בשנת 2002 בעקבות הצעת חוק של משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
החוק נועד לקבוע ולהגדיר רשימת כלבים אשר יוגדרו כמסוכנים, ויאסרו בהרבעות בישראל. החוק כן מתיר ומאפשר גידול (להיות בעלים) לכלב אשר מוגדר מסוכן לפי החוק, אך אינו מתיר הרבעה וסחר, וישנם הגבלות נוספות על בעלי כלבים, אשר מגדלים כלבים שמוגדרים לפי חוק הכלבים המסוכנים כמסוכנים.
אילו גזעים נמצאים בחוק הכלבים המסוכנים
חוק הכלבים המסוכנים מכיל בתוכו שמונה גזעים עיקריים, כאשר גם כלב שמעורב בגזע שנכלל ברשימת הגזעים המסוכנים, יחשב באופן מיידי ככלב מסוכן, ויחולו עליו הגבלות.
בנוסף, אומר החוק, שישנם כלבים נוספים, מגזעים נוספים או כלבים שהם מוגדרים מעורבים שאינם נכללים בחוק הכלבים המסוכנים, שיכולים להיכנס לרשימה.
מה ההגדרה לכלב מסוכן
בנוסף לחוק הכלבים המסוכנים, הוסיפו המחוקקים יחד עם משרד החקלאות, הגדרות נוספות אשר יכולות להכניס כלבים באופן מידי לרשימת הכלבים המסוכנים.
מה אומרת ההגדרה –
- כלב שגילו מעל שלושה חודשים שנשך ונשיכתו גרמה לחבלה או להריגה.
זאת אומרת שגם כלב מעורב לחלוטין, או כלב גזעי שאינו מופיע בחוק הכלבים המסוכנים, יכול להכלל ולהרשם ככלב מסוכן.
- כלב מגזע מסוכן, כלומר גזע שהשר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, קבע לגביו בתוספת לחוק, שהוא מסוכן.
- כלב שבא מהכלאה של גזע מסוכן עם גזע אחר, כשקיים דמיון בין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות לבין דפוסי התנהגותו ותכונותיו הפיזיות של הגזע המסוכן.
על פי משרד החקלאות, הדיווח למרכז הרישום על ידי הרופאים הווטרינרים העירוניים מתבצע כטקסט חופשי, ועל כן אינו תואם במדויק את לשון ההגדרה שבחוק.
כך למשל 2,682 כלבים סווגו כמסוכנים שלא על בסיס גזע בהתאם להחלטת הרופא הווטרינר העירוני, בין לאחר נשיכה/תקיפה שגרמה לחבלה ובין בשל היותם מעורבים /מוכלאים עם גזע מסוכן, כאשר לא בכל המקרים פורט הגזע המסוכן או הסיבה לסיווג.
כלב מסוכן
אחרי שראינו ובהנו את ההגדרה שמסדירה את הנושא של מה הוא כלב מסוכן, או איך בנוי חוק הכלבים המסוכנים, נעבור לרשימת הגזעים המסוכנים.
- אמריקן סטאפורדשייר טרייר (אמסטף)
- בול טרייר (רגיל, ולא מיני)
- טוסה אינו יפני
- סטאפורדשייר בול טרייר (סטף אנגלי)
- אמריקן פיט בול טרייר (פיטבול)
- פילה ברזילרו (מסטיף ברזילאי)
מידע אודות כלבים מסוכנים
המידע אודות כלבים מסוכנים מרוכז ונמצא במרכז לרישום כלבים, המנוהל על ידי משרד החקלאות. יש לציין כי המידע אודות כלבים מסוכנים, המצוי במאגר זה והועבר לידי הציבור על ידי משרד החקלאות, הינו חלקי, וזאת בין היתר משתי סיבות –
- הראשונה – בשל כך שרבים מכלבים שנכללים בחוק הכלבים המסוכנים (ויתכן אף כי רובם), אינם רשומים ומוחזקים "מתחת לרדאר", מסיבות שנפרט בהמשך.
- השניה – היא דיווח חלקי של הרשויות על אודות כלבים אלו (כך למשל – לדברי ד"ר משה רפלוביץ', מנהל איגוד וטרינרי גוש דן – בחלק גדול מהרשויות הערביות)
נתוני כלבים – חוק הכלבים המסוכנים
לפי נתונים שהועברו ממשרד החקלאות, ועל פי המידע הקיים במרכז הארצי לרישום כלבים, בסיכום שנת 2020 היו רשומים בישראל 527,647 כלבים.
מתוכם, 12,138 מוגדרים ככלבים מסוכנים, שהם 2.3% מכלל הכלבים הרשומים.
כמו שאמרנו קודם, מספרים אלו אינם משקפים בהכרח את מספר הכלבים המסוכנים הקיימים בפועל בישראל, שכן רבים מכלבים אלו, אינם רשומים.
על פי הנתונים הסטטיסטיים במרכז לרישום הכלבים שנקלטו עד ליום 31 בדצמבר 2020, בהתפלגות לפי מין ועיקור, מתוך 12,138 כלבים מסוכנים אלו, ישנם 6,475 זכרים, ו5,663- נקבות. (מתוכם 4,905 מסורסים) כ76%- מתוך הזכרים המסוכנים, ו4,480- מעוקרות (כ- 79% מתוך הנקבות המסוכנות).
מצויין גם שבנתונים שהועברו על ידי משרד החקלאות, סך הכלבים המסוכנים שהועבר היה שונה מסיכום הנתונים של מספרי הכלבים המסוכנים לפי גזעים, בשנים 2017 – 2019.
על פי סיכום משרד החקלאות, אלו היו מספרי הכלבים המסוכנים בכל אחת מהשנים הללו:
- בשנת 2017 – 8,334 כלבים מסוכנים
- בשנת 2018 – 9,741 כלבים מסוכנים
- בשנת 2019 – 11,563 כלבים מסוכנים
- בשנים 2016 ו-2020 כמות הכלבים שהועברו, היה זהה לכמות שהתקבלה מסיכום מספרי הכלבים המסוכנים לפי גזעים.
לפי משרד החקלאות, הסיבה לפערים הינה בין היתר עיגול מספרים, פער הנובע מתהליך הוצאת הנתונים שבוצע בשתי פעימות, וביצוע העתקות ידניות. על כל פנים, נמסר כי ההבדלים אינם משמעותיים. ניתן לראות שמספר הכלבים המסוכנים עלה בין השנים 2016 – 2020 בכ- 62%.
איזה גזע מסוכן הכי פופולארי
גם לאחר שיצא חוק הכלבים המסוכנים, גידול הכלבים אשר נכללים ברשימה, המשיך. ההרבעות המשיכו "מתחת לראדר", ואנשים המשיכו לרכוש גזעים אשר מוגדרים כמסוכנים על פי חוק.
כמו כל דבר בחיים, ובטח בעידן המודרני, גם בכלבים מסוכנים ישנו טרנד גידול, וגזעים אשר אהודים ואהובים יותר מהשאר. הסיבה לפופולאריות של גזע אחד על פני האחר לרוב תהיה כלכלית עבור אותו מרביע (שמרביע בניגוד לחוק הכלבים המסוכנים), וקלות נהיגות הגזע אותו הוא מגדל.
- פיטבול – בשנים 2016 – 2020 הגזע הפופלארי ביותר היה אמריקן פיט בול טרייר.
שיעור גידול כלב מגזע הפיטבול גדל מאוד, ואפילו היווה כ-56% מכלל הגזעים המסוכנים בשנת 2016, ו69%- מהכלבים המסוכנים בשנת 2020, אשר רשומים במאגר הכלבים הארצי.
- אמריקן סטאפורדשייר טרייר – אמסטף – שיעור גידול האמסטף דווקא ירד בשנים האלו. בשנת 2016 היו 22% מהכלבים המוגדרים ברשימת הכלבים המסוכנים. בשנת 2020 ירד הגידול לכ-11% בלבד.
- רוטווילר – בשנת 2016 היווה הרוטווילר כ-16% בלבד מהכלבים ברשימת הכלבים המשוכנים. ובשנת 2020 ירד לכ-13% אחוזים בלבד מהכלבים המסוכנים.
- מבין שאר הכלבים המוגדרים מסוכנים על פי החוק, שיעור הגידול הנמוך ביותר היה בגזעים פילה ברזילרו והטוסה אינו.
אפשר לראות כי בחלק מהגזעים נרשמה עלייה במהלך השנים, במקום ירידה כפי שרצו ותכננו המחוקקים ומשרד החקלאות. ושוב, אלו רק כלבים אשר מדווחים וידועים למשרד החקלאות.
נתונים על אירועי תקיפה – חוק הכלבים המסוכנים
מספר אירועי הנשיכה הכולל בין השנים 2020-2016 היה 9,330.
מתוכו, מספר הנשיכות של כלבים מסוכנים לשנים אלו היה 435, כלומר שעור של כ4.7%- מהנשיכות. (שעור כפול משעורם של הכלבים המסוכנים הרשומים מתוך כלל הכלבים הרשומים, שהינו 2.3%).
עולה כי שעור אירועי תקיפה/נשיכה שאירעו על ידי כלבים מסוכנים, מתוך כלל הנשיכות, עלה מ3.2%- ל5.7%- בין השנים 2019-2016, וירד במעט בשנת 2020. יש לציין כי בין השנים 2016 -2019 אמנם שעור אירועי התקיפה/נשיכה על ידי כלבים מסוכנים עלה, אולם שעורם של כלבים אלו מתוך כלל הכלבים דווקא ירד.
חוק הכלבים המסוכנים – אכיפה
החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, קובע את המסגרת הכללית של החזקת כלבים בישראל, ותקנות להסדרת הפיקוח על כלבים (יבוא והחזקה של כלבים מסוכנים), נועדו בין היתר להטיל שורת הגבלות בנוגע לכלבים מסוכנים.
גורמים מארגונים למען בעלי חיים סבורים כי עצם ההגבלות, שאמנם נועדו להגנה, בפועל מרתיעות אנשים נורמטיביים מלהחזיק בכלבים אלו, וכתוצאה מכך כלבים אלו מוחזקים בידי גורמים שליליים, וקיים סחר בהם מתחת לפני השטח.
מוטרינריים עירוניים נמסר, כי שתי הסוגיות המרכזיות עימן מתמודדים באכיפה כנגד כלבים מסוכנים, הן בעלי כלבים מסוכנים, שאינם מוכנים לעקר/לסרס את כלבם, וכן בעלי כלבים מסוכנים לא רושמים אותם ולא מוציאים להם רישיון, כדי שלא ידרשו לעמוד בתנאי הרישוי המיוחדים להם.
סמכות האכיפה לפי החוק, נתונה בידי הרופאים הווטרינרים והפקחים העירוניים/ הרשותיים של כל עיר. זה אומר, שהנתונים על האכיפה מצוי ברשות הרשויות המקומיות, ולא בידי משרד החקלאות בפועל וכמו שצריך להיות, וכל רשות ורשות מנהלת את נתוני האכיפה באופן עצמאי במערכות העירוניות הפנימיות שלה, וללא דיווח לגורם מרכזי אחד שהוא צריך להיות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
במכתב לשר החקלאות ופיתוח הכפר, שנשלח מאת ד"ר בוריס יעקובסון – מנהל המכון הווטרינרי והמרכז הארצי לרישום כלבים במשרד החקלאות, נכתב כי הסיבה העיקרית לריבוי ומכירת כלבים מסוכנים אינה נעוצה בתנאי ההחזקה או בענישה שנקבעו, אלא בכשלון אכיפה וביצוע.
חוק הגזעים המסוכנים – תנאים והגבלות
- בעלות על כלב אשר נכלל בחוק הכלבים המסוכנים יותר רק מעל גיל 18
- יש לטייל עם הכלב עם רצועה באורך של עד שני מטר, ועל פיו זמם
- אסור לבני 18 ומטה להוציא כלבים מסוכנים לטיול
- יש לסרס ולעקור, וכן למנוע כל פעילות זיווג עם כלבים אחרים
- הם חייבים להיות סגורים במתחם סגור, עם שילוט מתאים (כלב מסוכן) במידה ויש קטינים בבית או באותו המתחם.
- אין לבצע העברה של כלבים מסוכנים לאנשים פרטיים, אלא רק לרשויות.
- אין לייבא כלבים מסוכנים, אלא אם הוא היה בבעלותו של בעל הכלב במשך שנה וחצי לפני שהוא הביא אותו ארצה. בכל מקרה, לפני שמייבאים כלב מסוכן לארץ,יש לעקר/לסרס אותו ולהשיג אישור מיוחד מווטרינר.
קישורים רלוונטים
- מרכז המחקר והידע
- תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כלבת ופיקוח על כלבים),
תשס"ז-2007 - אכיפת חוק פגיעה בבע"ח
לסיכום
חוק הכלבים המסוכנים או חוק הגזעים המסוכנים נועד על מנת לצמצם את גידול הכלבים אשר יכולים או בעלי פוטנציאל גבוהה, לנזק עבור אדם או בעלי חיים אחרים. כולנו יודעים ומבינים, שישנם גזעים נוספים אשר לא נכללים ברשימה, שבקלות יכולים או יכלו להיכלל ברשימת הגזעים המסוכנים.
בפועל, החוק רק גרם לכך שיהיו יותר כלבים אשר מוגדרים מסוכנים על פי חוק זה, למצב שהם פשוט לא מתועדים בשום מערכת של שום רשות. גידול מתחת לראדאר, כלבים ללא תיעוד, כלבים ללא חיסונים, הרבעות לא מפוקחות וללא עזרה רפואית וטרינרית באם נדרשת, גידול לא ראוי של הכלבים ועוד שלל דברים שאפשר למנות.
לצערנו, כל הדברים האלו, נובעים מהעדר אכיפה, וכמו שאנחנו רגילים כבר, העברת סמכות או זריקת אחריות מרשות אחת לאחרת, ומגוף מנהל לאחר.
מאז נחקק החוק, הוא לא שונה, לא עודכן, והוא נשאר כמו שהוא מאז ועד עכשיו. לדעתנו האישית, כן אפשר להציע הצעה לתיקון החוק, ולבחון מחדש את הגזעים אשר נכללים ברשימת הכלבים המסוכנים, ולבחון הוספה של גזעים אחרים, אשר אינם נכללים בחוק הכלבים המסוכנים.
במאמר זה ביצענו מחקר, שבסופו הבאנו את עיקרי הדברים והגשנו אותם לפניכם. אם מצאתם את המאמר הזה מועיל, נשמח שתשתפו אותו עם חבריכם, ובעלי כלבים נוספים.
וכן, גם כלב מסוכן צריך לעבור אילוף כלבים בצורה מסודרת ואחראית.
המאמר על חוק הכלבים המסוכנים או חוק הגזעים המסוכנים אינו ממומן על ידי שום גורם חיצוני, והובא אליכם מתוך חשיבה ורצון שלנו (הגיבורים של יוגב), על מנת להנגיש את החוק, ולהבין אותו יותר.