חיסונים לגורי כלבים

חיסונים לגורי כלבים זה הדבר שצריך לעשות כבר מהיום הראשון שהגור אצלכם.

צריך לדאוג לחיסונים לגור החדש, לדבר עם וטרינר, שיהיה הווטרינר המטפל הקבוע שלכם, ומשם להתחיל בסדרת חיסונים עד היותו כלב בוגר.

אנחנו נדבר כאן על מה צריך לעשות בכל הקשור לחיסונים לגורי כלבים, מתי צריך לעשות, ומה לעשות בין חיסון לחיסון.

יוצאים לדרך.

חיסונים לגורי כלבים – לוח חיסונים

נתחיל ישר עם הדבר החשוב, באיזה גיל עושים חיסונים לגור כלבים, ואיזה –

• טיפול מונע נגד תולעים (תילוע) – פעם ראשונה בגיל 4 שבועות, ופעם נוספת בגיל 6 שבועות

• גיל 6 שבועות – חיסון משושה ראשון

• גיל 9 שבועות – חיסון משושה שני

• גיל 12 שבועות – חיסון כלבת + שבב (בהתאם לחוק הכלבת)

• גיל 14 שבועות – חיסון משושה שלישי

חיסון DP לגורי כלבים

ישנו חיסון נוסף שנקרא חיסון DP, שהוא תרכובת עבור גורים, על מנת לחזק את המערכת החיסונית נגד נגיף הכלבלבת ונגיף הפרוו.

במתן חיסון DP, בעלי הגור צריכים לקחת בחשבון, כי כל שאר החיסונים לגור, יתעכבו בכמה שבועות. יש להיוועץ עם הווטרינר המטפל בנושא.

למה עושים חיסונים לגורי כלבים

גורים נולדים עם מערכת חיסונית בסיסית, של חיות טורפות. אך אלו עדיין לא מספקות הגנה מיטבית או מלאה מפני מחלות שיכולת לפגוע בגורי כלבים.

לפני כניסת האם להריון, מומלץ לתת לאמא "בוסט" לחיסוני השגרה, כך שהנוגדנים בגופה ובדמה יהיו גבוהים, ובזמן שהגורים יונקים חלב מאימם, מועברים אליהם נוגדנים דרך החלב שלה. הנוגדנים האלו ישרתו אותם למשך ששת השבועות הבאים, ויספקו הגנה מפני גורמי מחלה שונים.

גורי כלבים מכל הגזעים, מקבלים בשנה הראשונה לחייהם סדרה של חיסונים. החיסונים האלו נקראים גם חיסוני משושה. מומלץ לתת ולהתחיל את סדרת החיסונים כבר מגיל 6 שבועות, ובכך יקבל הגור חיסון נוסף בהפרש של 3 שבועות מחיסון לחיסון, במשך שלוש פעמים רצופות.

למה חיסונים מתחילים בשישה שבועות

אצל גורים מתחילה ירידה בנוגדנים כבר בגיל 6 שבועות. את הנוגדנים האלו הוא מקבל מהאמא בזמן היניקה ממנה, והנוגדנים נספגים ונכנסים לדמו של הגור. הירידה בכמות הנוגדנים נמשכת על כמה שבועות, וזו הסיבה שצריך להתחיל חיסונים לגורי כלבים כבר בגיל שיה שבועות.

בגיל כל כך צעיר, גורי כלבים הם בעלי מערכת חיסונית נמוכה, הם חשופים יותר למחלות, ויכולים לחלות בקלות רבה יותר. מצד שני, הנוגדנים שקיבלו מאימם בזמן ההנקה, שעוד נותרו בגופם, עלולים להפריע ליעילות החיסון שהם צריכים לקבל. בשביל להבטיח את יעילות החיסון, ובריאות הגור, נותנים לגור את חיסון המשושה שלוש פעמים, ובהפרשים של שלושה שבועות בין כל חיסון וחיסון.

האם מותר להוציא גור לפני תום החיסונים

השאלה הכי חשובה שיש בכל הנושא הגדול שקשור לחיסונים לגורי כלבים. באם מותר להוציא את הגור החוצה, ואם כן, אז איך.

אז נתחיל מההיבט הבריאותי, רפואי, מה שהווטרינרים ממליצים.

המלצת הווטרינר בנושא חיסונים לגורים

המלצת הווטרינר תהיה לא להוציא גור עד לתום תקופת החיסונים שלו. זו דעה מיושנת מאוד, שניתנה הרבה לפני שהייתה הבנה של צרכיהם הבסיסיים של הכלבים שלנו.

הווטרינרים רואים את ההיבט הבריאותי, ותו לא (לרוב זה בסדר, עד שלא). אך מה עם ההיבט ההתנהגותי?

האם שווה לגדל גור כלבים או כלב בוגר בריא, אך פחדן ותוקפני?

האם שווה לגדל גור כלבים או כלב בוגר בריא, ושאינו נחשף כראוי?

האם שווה לגדל גור כלבים או כלב בוגר בריא, ועם בעיות התנהגות שלא ניתן לסדר?

התשובה היא לא. זה לא שווה את זה. אז מה כן? איזון.

כל החיים שלנו בנויים מאיזון של דברים, וכאן בדיוק גם אנחנו צריכים למצוא את האיזון.

בהמלצת המאלפים

כן, להוציא, וכמה שיותר, תוך התחשבות בבריאות הגור והסכנות הבריאותיות שבחוץ.

בגיל שבעה שבועות אפשר ומומלץ להפריד גור מאמו ומהאחים. בשלב הזה, הגור כבר יכול תפקד עצמאית וללא תלות באמו ואחיו. בגיל שבעה שבועות ועד גיל שלושה וחצי חודשים, הם שלב החשיפה, תקופת סוציאליזציה שניה.

אם נדבר ונסביר בקטן, זוהי התקופה הקריטית והחשובה ביותר לחשיפה לכל מה שהגור (או הכלב הבוגר שלכם) ייחשף אליו בעתיד, שזה בעצם העולם כולו.

איזון בין התנהגות לבריאות –

חיסונים לגורי כלבים

השאיפה היא כאמור, איזון.

בואו נסביר איך עושים את זה נכון, ועם כמה שיותר זהירות בנושא.

• גור ללא חיסונים –

לא מומלץ להניח במקומות לא מוכרים ולא נקיים. יציאות החוצה, רק על הידיים.

• גור עם חיסון ראשון בלבד –

הוציאו אותו על הידיים למקום קבוע (לא דשא או אדמה), דאגו שאין צרכים של חיות אחרות, ואפשרו לו להסתובב מעט ולרחרח, אולי הוא אפילו יעשה צרכים. לא לאפשר מגע עם כלבים אחרים.

• גור עם חיסון שני –

הוציאו אותו על בהליכה, כשהוא הולך לבד על המדרכה, למקום קבוע (לא דשא או אדמה). גם כאן דאגו שאין צרכים של חיות אחרות, ואפשרו לו להסתובב מעט וחקור יותר את הסביבה, אולי הוא אפילו יעשה צרכים. בשלב הזה, אפשר לקרב לכלבים בוגרים יציבים, מאוזנים ובריאים, שיוכל להכיר ואולי אפילו לשחק איתם.

• גור עם חיסון שלישי –

הגור שלכם סיים את כל סדרת החיסונים לגורי כלבים שנדרשת, ואין מה לחשוש.

מחלות נפוצות אצל גורי כלבים

אחת המחלות הארורות שיש, והמסוכנות ביותר לגורי כלבים, שתוקפת ומסוכנת ביותר בעיקר בחודשים הראשונים בחיי הגור, היא כמובן מחלת הכלבלבת.

גם מחלת הכלבלבת היא לא רק מחלה שפוגעת בכלבים (כמו כלבת אגב), והיא מוסכנת רק לגורי כלבים. מחלת הכלבלבת יכולה לתקוף גם כלבים בוגרים מחוסנים, וכאלו שלא חוסנו.

האם כלבלבת מסוכנת לבני אדם

מחלת הכלבלבת לא מדבקת ולא מסוכנת לבני אדם. אנשים מבוגרים ופעוטות בעלי מערכת חיסונית נמוכה, עדיף להישמר ולהתרחק מכלב או חיה חולה בכלבלבת.

כלבלבת בחיסונים לגורי כלבים

בדומה למחלת הכלבת, כלבלבת היא מחלה קטלנית לא פחות שאין לה כיום תרופה ודאית או חד משמעית. כמעט כל כלב שנדבק בנגיף, לא שורד ומת.

גורים שירדו את הנגיף הקשה, ימשיכו לסבול ויחוו ייסורים קשים לכל אורך חייהם, שיבוא לידי ביטוי בדמות שיתוק של חלקים בגוף או עוויתות לא רצוניות. כל זה הוא תוצאה מנזק בלתי הפיך, שגורמת הכלבלבת למערכת העצבים.

נגיף פרוו – חיסונים לגורי כלבים

מחלת הפרוו היא מחלה ויראלית קשה, הפוגעת בעיקר בגורי כלבים, וגם בכלבים בוגרים לא מחוסנים. פרוו היא מחלה שנחשבת לקטלנית. המחלה יכולה לפגוע בכל גזעי הכלבים, כולל כלבים מעורבים (שיש מיתוס שהם כלבים בריאים יותר).

המחלה מתאפיינת בשלשולים דמיים, הקאות מרובות, התייבשות ולבסוף מוות.

וירוס הפרוו (parvo virus) פוגע ברירית המעיים וגורם להרס מוחלט של הרקמה. כתוצאה מכך אין למעיים יכולת לספוג מזון ונוזלים, וכלי הדם במעיים מתחילים לדמם והכלב מתחיל לשלשל כמויות גדולות של נוזל דמי בעל ריח חריף מאוד.

חיסונים לגורי כלבים נגד פרוו

הנגיף תוקף בעיקר גורי כלבים לא מחוסנים בגיל 6 שבועות עד 6 חודשים, ולעיתים אפילו יותר.  גורי כלבים וכלבים בוגרים מחוסנים, אך כאלו שמערכת החיסון שלהם אינה חזקה דיה להתמודד עם הנגיף, יחלו גם כן.

נגיף גורם לדיכוי המערכת החיסונית בגורי כלבים, ומאפשר למחלה להתפשט במהירות רבה בגוף הגור. הנגיף עובר באמצעות הפרשות ושלשולים, ונחשב למדבק ברמה גבוהה ביותר.

לאחר כמה ימים רעלים נספגים דרך מערכת העיכול אל מחזור הדם וגורמים לקריסת מערכות ומוות. הטיפול במחלה חייב להיות מהיר ואינטנסיבי, על מנת להציל את הגור או הכלב החולה.

תולעת הפארק אצל גורי כלבים

תולעת הפארק הוא לא חיסון, אלא טיפול מניעתי, טיפול מונע. הטיפול נגד תולעת הפארק נעשה בזריקה לגוף הגור או הכלב, פעם בחודשיים. תולעת הפארק הוא טפיל קטלני מאוד, שמועבר ומדבק לכלבים דרך אכילת צואה נגועה, או באכילת חיפושית זבל. חיפושית הזבל יכולה להיות בכל מקום, כולל בחצרות פרטיות מסודרות ונקיות ככל שיהיו, ולכן חשוב לטפל באופן סדיר בכל חודשיים.

לסיכום –

חיסונים לגורי כלבים הוא נושא חשוב מאוד, ואל תקלו בו ראש. כן, זה בהרבה מקרים עניין של חיים ומוות אם מחלטים לא לחסן גורי כלבים. יש את עניין הבריאות, וחשוב לנקוט בזהירות רבה, אך יחד עם זאת אנו ממליצים להוציא את הגור לחשיפה מבוקרת, מכיוון שזה הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות לגור שלכם, יחד עם שמירה על בריאותו.

אנו ממליצים לקרוא עוד וללמוד אודות נושא המחלות בגורים, חיסונים לגורי כלבים, חיסונם לכלבים באופן כללי, ובטח שעל תולעת הפארק. כמו כן, כדאי לקרוא את המאמר שכתבנו בעבר של שעלת המכלאות.

כמה מילים לגבי פנסיון לכלבים – אם יש לכם גור ואתם נוסעים לחופשה, כדאי לקחת את הגור לפנסיון כלבים שיאפשר לו חשיפה כמה שיותר טובה ונכונה עבורו. באם לגור שלכם אין את כל החיסונים, מומלץ לבקש ממישהו לשמור עליו אצלכם בבית, או בבית אחר, אך ללא כלבים נוספים.

מומלץ כמובן גם להתחיל את כל הנושא של חינוך גורים, כבר מהיום שהגור מגיע אליכם הביתה.

התייעצות עם וטרינר

כל המידע כאן הוא המלצה בהחלט. כל יישום של הדברים, הוא באחריות הקורא בלבד. אנו יכולים להמליץ לכם מה לעשות, לפי דעה אישית, אך חשוב תמיד לבקש את דעתו של הווטרינר המטפל הקבוע.