גזעי כלבים

על אף שעבור רוב האנשים גזעי כלבים הוא עניין גדול שקשה להבין וללמוד אותו, עדיין ישנם אנשים שגזעי כלבים הוא עניין מרתק עבורם. במציאות, גם אצל בעלי חיים (כמו אצל בני אדם), העניין הגנטי הוא עניין לא קטן ויש לו השפעה נרחבת למדי, והוא מה שמאפשר לגזעי כלבים להיקרא גזע, וגם לשאר החיות ברחבי הכדור המופלא הזה. לפעמים, ההשפעה מתבטאת בנתונים חיצוניים (כמו צבע הפרווה, אורך הפרווה, מבנה אוזניים, גודל הכלב ובעצם מה שמאפיין גזעי כלבים) ולפעמים בנתונים מהותיים יותר כמו מחלות ופגמים גנטיים, מזג, או בכלל – ה"דרייב" שעשוי להניע את הכלב לפעולה. כך שהיכרות עם גזעי כלבים שונים עשויה לעזור לנו להבין מה אנחנו יכולים לצפות מהכלב שלנו ומה לא.

גזעי כלבים – מה זה, בעצם, אומר?

ברור, שכלב, מעצם היותו כלב (ואין זה משנה לאיזה גזע כלבי הוא שייך) לא יודע, למשל, לעוף כמו ציפור, לחקות קולות כמו תוכי או לשחות במעמקי הים כמו דג. אבל גם בין גזעי כלבים שונים יש מנעד התנהגויות כלביות, שאותן רצוי להכיר, לפני שמאמצים או רוכשים כלב.
הקשר שבין כלבים לבני אדם הינו עתיק יומין – כלבים היו בעלי החיים הראשונים שבויתו על ידי האדם. הכלבים הקדמונים ליוו את השבטים הנודדים והצטרפו אליהם עוד לפני שבני האדם החליטו להתיישב בישובי הקבע שלהם והחלו לעסוק בחקלאות. השערותיהם של ההיסטוריונים מתארכות את ביותם של הכלבים בטווח הזמן של 15-30 אלפי שנים לאחור.

במהלך רבבות השנים שחלפו, נוצרו קבוצות שהצטיינו בביצוע פעולות מסוימות (כדוגמת רעייה או צייד). באופן טבעי, בני האדם שחיו לצד הכלבים בחרו מכל שגר כלבים (שגר = המלטה) את אלו שהצטיינו והתבלטו במיוחד בביצוע המשימות והפעולות שלשמן הם נועדו / נולדו, וכך – בשושלות הכלבים השונות התפתחו התנהגויות ותכונות שונות. בחלוף הזמן, נוצרו בתוך השושלות הגדולות עוד קבוצות, קטנות יותר. למשל, בתוך כלל כלבי הרעייה, היו כלבים שרעו עדרי צאן מול כלבים שרעו עדרי בקר, אל מול כלבים ששמרו על עדרים במרחבים הפתוחים או בחוות בזמן הלילה. כלבי צייד שהביאו את הברווזים לצייד מול כלבי צייד שסייעו בצייד ארנבות וכן הלאה.
אבל, על אף שנדמה שמדובר בהיווצרותם של גזעי כלבים שונים, למעשה, גזעי כלבים כפי שאנחנו מכירים אותם, נוצרו רק במאה ה-19.

גזעי כלבים – ההבדלים בתכונות החיצוניות

יצירתם של גזעי כלבים שונים מקורה בבריטניה של התקופה הוויקטוריאנית. בה, החלו בני האצולה בגידול הכלבים כתחביב (סימן לעושר רב, וכסמל סטטוס באותה התקופה), ולא לצורך עבודה. המטרה, שעד אז, כפי שכתבנו קודם, הייתה מטרת גידולם והרבעתם העיקרית. הבריטים הכליאו בין הכלבים שנבחרו באופן מיוחד בכדי "ליצור" את מאפייני הגזע שאליהם הם שאפו, תוך הקדשת תשומת לב קפדנית למאפיינים חיצוניים – מבנה גופו של הכלב, אורכן של הרגליים, מבנה האף ואורכו, מנח האוזניים, צבע הפרווה, סוגה, מרקמה אורכה וצפיפותה, ומשתנים רבים נוספים שלהם השפעה על מראהו של הכלב.

במרוצת הזמן אף הוקמו אגודות שקבעו את תקנוני הגזעים ואת המראה ה"נכון" לכל גזע, ובכך בעצם קבעו את נראותם ומאפייניהם של גזעי כלבים מסויימים.
בהתאם לכללי האגודות האלו, בסיס הכלאתם של מרבית הכלבים הגזעיים היה נעוץ (לפחות בימים עברו) במאפייניהם החיצוניים של גזעי כלבים שונים ולאו דווקא בהתנהגותם.
וזאת, למרות שכל מי שאי פעם בחייו גידל יותר מכלב אחד, יודע לשייך כמעט לכל אחד מגזעי הכלבים השונים תכונות, התנהגות ואופי משלו.

גזעי כלבים – ההבדלים ההתנהגותיים

יתכן כי חלק מהציפיות ההתנהגותיות שלנו מגזעי כלבים שונים מקורו במיתוסים, אבל, לחלק אחר יש בסיס מעוגן למדי במחקרים שונים. למשל, מהמחקרים עולה כי כלבים גזעיים השייכים לגזעי כלבי הרועים (כמו גם מעורבים בגזעים כאלה) נטו יותר מכלבים מגזעים אחרים להיות מהירי תפישה, סקרנים, אוהבי אתגרים ולכן, גם קלים יותר מהאחרים לאילוף. לעומתם, כלבי הרטריבר (הלברדור רטריברים והגולדן רטריברים) מתלהבים ממים ונהנים מאד ממשחקי זריקה והחזרה, מה שלא מפתיע, אם נזכור שמקורם בכלבים שהתמחו בצייד של עופות מים, ותפקידם התמקד בהבאת הצייד לצייד לאחר שירה בו.

תכונה נוספת המאפיינת את הרטריברים הגזעיים והמעורבים היא חברותיות לאנשים, מה שהופך את הכלבים הגזעיים והמעורבים בגזעים (בחלק מהמקרים) אלה לכלבי המשפחה האולטימטיביים. אבל, מצד שני, גם עשוי ליצור רושם מטעה של כלב שמסוגל לסבול הכל, כולל ילדים קטנים שמכאיבים לו בלי להתכוון.

וכאן – אזהרה קטנה,
לא משנה לאיזה גזע שייך הכלב שלכם ועד כמה אתם חושבים שרף הסבלנות שלו גבוה, אל תעמידו את העניין במבחן המציאות. בסופו של דבר, גם מתחת לתדמית הדובון הכי חמוד בעולם, יש בעל חיים שצריך לנהוג בו בכבוד ובאהבה, אחרת, הוא עלול לחוש שהוא נאלץ להגן על עצמו, או לשמור על הדברים שעם הזמן קישר כשייכים לו. לפעמים, הכלב אפילו עלול לחשוב שאתם הבעלים שייכים לו, ויתחיל להגן עליכם מפני כלבים אחרים, אנשים זרים ובני הבית.

לסיכום:

לכל כלב שאתם פוגשים יש אופי ואישיות משל עצמו, שחלקם – מושפעים מהגזע ומהגנטיקה שלו, אבל החלק האחר – מושפע מהסביבה, מהגורות שלו וממה שעבר עליו במהלך חייו. ברור לגמרי שכשאנשים מאמצים או רוכשים כלב, הם ירצו לדעת כמה שיותר פרטים – כיצד הוא אמור להתנהג, אם יהיה רגוע במזגו או עצבני וקופצני, צייתן ומתמסר או עקשן וקשה-עורף. על אף שרצון כזה הוא ברור, אנושי והגיוני, לא תמיד גזעו של הכלב יכול לספק לנו, מראש, את ההבטחה הברורה להמשך.

חושבים לאמץ כלב? לחצו כאן וקראו את המאמר על אימוץ נכון ומוצלח.
אוהבים כלבים, ורוצים ללמוד אודות עולמם המופלא של גזעי הכלבים?
אנו מזמינים אתכם להכיר את "כל הכלבים כולם – מגדיר הכלבים העולמי"